עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
20638-11-09
31/10/2011
|
בפני השופט:
ברכה בר-זיו
|
- נגד - |
התובע:
פורד מערכות מוניציפליות בע"מ
|
הנתבע:
1. עירית עכו 2. התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ 3. קבוצת ש. ניר מערכות ביטחון 4. תחזוקה וניקיון בע"מ 5. שלג לבן (1986) בע"מ 6. ר.ג.א. לסביבה בע"מ 7. פרח השקד בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
1.עניינה של העתירה הוא מכרז מס' 17/2009 שפורסם על ידי המשיבה מס' 1, עירית עכו (להלן: "העיריה") למתן שרותי ניקיון רחובות ושטחים פתוחים בתחומי העיר עכו (להלן: "המכרז").
2.הצעת העותרת למכרז היתה הנמוכה ביותר (207.8 ₪ לק"מ), אך היא נפסלה על ידי העיריה בשל סטיה של 20.68% מהאומדן. המשיבה מס' 2 נקבעה כזוכה במכרז.
3.בעתירתה טענה העותרת כי האומדן, שעל בסיס ההשוואה אליו נפסלה הצעתה, היה בלתי סביר ומוטעה ולפיכך לא היה מקום לפסול את הצעתה והיה מקום להכריז עליה כזוכה במכרז.לחילופין ביקשה העותרת להחזיר את הדיון בשאלת הזוכה במכרז לועדת המכרזים או להורות על ביטול המכרז.
4.העיריה טענה בתגובתה לעתירה כי המשיבה מס' 2, אשר זכתה במכרז, כבר החלה במתן השירותים לעיריה ביום 1.12.09, ועל אף שהעתירה הוגשה במהלך 45 הימים מאז נודע לעותרת על ההחלטה לפסול הצעתה, לא ראוי כי בית המשפט יתערב ויפסיק את ההתקשרות, שכבר נעשתה.
העיריה טענה כי בתנאי המכרז נקבע במפורש תנאי סף לפיו הצעה שתפחת ב- 20% או
יותר מהאומדן תפסל וכי האומדן ששימש בסיס להחלטתה הינו אומדן מקצועי וסביר. העיריה טענה כי החלטת ועדת המכרזים אינה מצדיקה התערבות שיפוטית.
המשיבה מס' 2 טענה גם היא כי לא נפל כל פגם בהחלטת העיריה ואין מקום להתערב בה. גם המשיבה מס' 2 טענה כי כבר הוחל בביצוע העבודות על פי המכרז, תוך השקעת כספים ומשאבים רבים, ועל כן המדובר ב"מעשה עשוי" המצדיק דחיה על הסף של העתירה.
5.לאחר שנדחתה בקשת העותרת לתקן את העתירה על סמך פרטים נוספים שקיבלה במהלך ניהול העתירה, הגישו הצדדים טיעונים בכתב.
6.הטענה המקדמית של המשיבים לפיה המדובר ב"מעשה עשוי" המצדיק סילוק העתירה על הסף – דינה להדחות. כאשר עסקינן ב"מעשה עשוי" הסעד המבוקש אינו מעשי עוד ומדובר בשאלות תאורטיות בלבד , כאשר ההלכה היא כי בית משפט לא יידרש לבירור סוגיות בעלות אופי תיאורטי ואקדמי אלא במקרים חריגים (בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נג(5) 241).
בענייננו – אכן כבר נחתם הסכם עם המשיבה מס' 2 – אך מדובר בעבודות נמשכות ובשים לב לאופי העבודות – אין מניעה מהפסקת ההתקשרות עם מציע אחד וחידושה עם אחר .
7.העותרת טענה כי במועד פתיחת תיבת המכרזים (4.10.09) היה האומדן "מספר סתמי" (262 ₪ לק"מ) ולא אומדן מפורט הכולל את כל מרכיבי העלות המשוערים, כאשר התחשיב שהיווה בסיס לאותו "מספר סתמי" נערך רק כשלושה חדשים לאחר מועד פתיחת תיבת המכרזים (ביום 31.12.09), באופן שהעיריה לא יכולה היתה לבחון האם מדובר באומדן סביר .
העותרת טענה כי הוגשו הצעות למכרז על ידי 6 חברות, כולן בעלות ותק ונסיון בתחום הרלבנטי במכרז, כאשר מעיון בהצעות עולה כי האומדן היה גבוה משמעותית מחמש מתוך שש ההצעות - דבר המצביע על אי סבירות האומדן.
העותרת טענה כי לאחר שהעיריה חשפה את האומדן שנערך במכרז קודם התברר כי אומדן זה עמד על 232 ₪ לק"מ וכי במקרה שכזה העיריה היתה חייבת לערוך בדיקה לנכונות האומדן.
העותרת טענה כי הצעתה סטתה מהרף התחתון שנקבע במכרז ב- 0.687% בלבד – דבר שלא הצדיק פסילת הצעתה, כאשר סעיף 21 לתנאי המכרז לא חייב את פסילת הצעתה ולא הפקיע מהעיריה את שיקול הדעת לבחור גם הצעה הזולה בלמעלה מ- 20% מן האומדן.העותרת ציינה כי אין באמור כדי לפגוע בעקרון השיוויון מאחר והאומדן הינו מכשיר פנימי של העיריה, האמור להיות חסוי.
8.העיריה טענה בסיכומיה כי הטענה לפיה האומדן היה נעדר פרוט נטענה לראשונה בסיכומים ומהוה הרחבת חזית אסורה.
העיריה טענה כי החלטתה התקבלה לאחר שלוש ישיבות ורק לאור הקביעה החד משמעית בסעיף 21 למכרז נאלצה לפסול את הצעת העותרת (כמו גם הצעה נוספת) . לטענת העיריה, בהחליטה כך פעלה ועדת המכרזים תוך הקפדה על דיני המכרזים ועל עקרון השיוויון , שהינו מאבני היסוד של דינים אלה.
העיריה טענה כי התנאי שנקבע בסעיף 21 לתנאי המכרז הינו תנאי ראוי, המגן על אינטרסים ראויים (שמירה על הותרת רווח סביר לקבלן שימנע ממנו במרוצת הזמן לפגוע בעובדיו) ולפיכך ההחלטה שנתקבלה לאורו היא ההחלטה המתחייבת בנסיבות הענין.
העיריה טענה כי האומדן נערך על ידי איש מקצוע מומחה בתחומו, וכי ההחלטה לפסול הצעה שהיתה נמוכה מהאומדן בלמעלה מ- 20% היתה נכונה. לטענתה, ועדת המכרזים היתה מודעת לכך שהאומדן גבוה ממירב ההצעות שהוגשו ולפיכך החלטתה התקבלה רק לאחר שהוברר לה כי אכן האומדן נערך על ידי איש מקצוע בהסתמך על עלויות.
העיריה טענה כי אין מקום לערוך השוואה לאומדן במכרז הקודם, כאשר בדיעבד התברר לאחר שהופסקה ההתקשרות עם הקבלן הזוכה שם, כי האומדן במכרז הקודם לא היווה חסם ראוי למניעת מצב בו זוכה לא יכול לעמוד בהצעתו. בנסיבות אלה, ההחלטה להסתמך על אומדן חדש, שאינו נגזר מהאומדן הקודם, ואשר נערך על ידי בעל מקצוע , תוך השארת מרווח לתנודות בעלויות, הינה החלטה סבירה וראויה.